שאלות שרציתם לשאול ולא היה לכם את מי (חלק 4)


                                                                                                                       


ממשיכה לענות על השאלות בעקבות הרצאה של פרופ׳ עמוס רולידר שהיתה מטעם המועצה שלנו.
על מה היתה ההרצאה ומה הביא אותי לכתיבת סדרת המאמרים, תוכלו למצוא ממש כאן.

כפי שכתבתי, בכל שבוע אענה על שאלה אחרת שעלתה לכם ואתן/ם מוזמנות/ים לשאול אותי שאלות נוספות ואשמח לכתוב את התשובות שאין לי ספק יוכלו לעזור לעוד הורים עם מלא סימנים שאלה מסתובבים מעל הראש.

אז על איזה נושאים אכתוב:

איך להגיב במריבות אחים

מה לעשות כשילד בן 6 מפחד לישון לבד

איך מתמודדים עם בכי על כל דבר קטן

איך להתמודד עם ילד שסובל מהפרעת קשב ודחיית סיפוקים, אימפולסיביות


אז בואו נתחיל:

איך מתארגנים בבוקר / ערב כשלילד יש הפרעת קשב וריכוז


בואו נדבר רגע על הפרעת קשב וריכוז ADHA    Attention Deficit Hyperactivity Disorder

סימפטומים: היפראקטיביות, אימפולסיביות, חוסר ריכוז

לאנשים / ילדים עם הפרעת קשב וריכוז יכולת מופלאה לקלוט גירויים מהסביבה ולהתייחס אליהם באופן שווה.



כך שאם למשל אימא של נאור מקריאה לו סיפור לפני השינה
ובחדר השני האח הגדול מדבר עם האח הקטן ובסלון הטלוויזיה פועלת, נאור מצליח באופן מופלא לשמוע את הכל ולהתייחס להכל.
הקושי הגדול שלו זה לסנן את המידע ולהתרכז רק בקולה של אימא כרגע.
הקושי הזה מייצר תסכול רב שיכול להביא את נאור להתנהגויות שונות שלא תמיד מקובלות ע״י הוריו וסביבתו.
כך גם כאשר נאור נמצא בבית הספר והמורה מבקשת ממנו להקשיב.
הוא אומנם מקשיב לה, אך הוא גם שומע את החבר לידו פותח את הקלמר, והחברה מאחוריו מחפשת משהו בתיק והוא גם שומע את הילדים שמשחקים בחוץ במגרש.
בליל הרעשים הזה מוציא אותו מריכוז והוא אינו יכול להקשיב / להבין / להתרכז בדבריה של המורה.

נסו רגע לעצום עיניים ולהיכנס לנעליו של נאור.



שימו לב שאנשים ללא הלקות/ ההפרעה הזו שומעים רעשיי רקע אך מצליחים בכל פעם להתרכז ברעש אחר.
נאור לא מסוגל.

וזה מה שאנחנו צריכים לזכור כשנמצא איתנו ילד/ה עם הפרעות קשב וריכוז.
זה לא שהוא לא רוצה
הוא מאוד רוצה
הוא פשוט לא מסוגל
לא מסוגל לעשות את ההפרדה בין הקולות והרעשים ולהתרכז כל פעם במשהו אחר.

זה יוצר אצלו תגובות אימפולסיביות, כי פעם הוא מגיב לרעש אחד ושניה אחרי הוא יגיב לרעש אחר וכך זה ימשיך.
יצור אצלו חוסר שקט , כי איך אפשר להתמודד עם כל כך הרבה רעש והסחות שמסתובבות במוח.
יצור התנהגויות נוספות כקושי במעברים, קושי במגע, ויסות חושי, קשה להירדם, להירגע אחרי התקף זעם או בכי. כל התגובות הן הרבה יותר קיצוניות כשיש כל כך הרבה רעש וחוסר סדר בראש
וכן, גם התארגנות בבוקר ליציאה מהבית או בערב לקראת השינה יוצרת אתגר גדול הן לילד/ה והן להורים.

אז מה עושים?

אופציה א׳ תמיכה רגשית. הן ע״י ההורים עצמם והן ע״י מטפל/ת רגשית.
אופציה ב׳ ריטלין וחבריו. ניתן ע״י נוירולוג שמאבחן את הילד/ה וממליץ.
אני לא מוסמכת לעניין ולכן לא ארחיב.

נחזור לאופציה א׳: מנסים באמת להיכנס לנעליו של הילד. לנסות להבין מה קורה אצלו בראש ולא לכעוס עליו.
הם לא כועסים, מתעצבנים, בוכים, אימפולסיביים, מעופפים, לא מקשיבים בכוונה.
באמת מאוד קשה להם.

אשתמש בשיקוף רגשי כלומר אני מתארת את מה  שאני רואה שהילד מרגיש

״אני רואה שמאוד קשה לך להתרכז כרגע ולהתארגן ליציאה מהבית....(2-3 שניות של הפסקה), מה יכול לעזור לך״?

המשפט שלי תמיד יתחיל ב:

אני מבינה ש...
אני שומעת ש...
אני מרגישה ש....

המתנה של 2-3 שניות כדי שבאמת הוא ירגיש שאני מכילה את הרגש שהוא חווה כרגע.
ואז יגיע החלק השני שמזמין לחשיבה או שמציב גבול.

המטרה בשיקוף רגשי היא באמת להתחבר לרגש שהילד/ה חווה כרגע.
אני רואה אותו, אני לא מתעלמת ממה שהוא חווה כרגע. גם אם החוויה לא נעימה במיוחד לא לי ולא לו.
אבל ברגע שאני מושיטה לו את היד ואומרת לו שאני רואה אותו, מרגישה שהוא במקום לא טוב כרגע,
אני מאפשרת לו לצאת מהמקום שבו הוא נמצא ולעזור לו.

אז במקום ויכוחי בוקר בלתי נגמרים, אני איתו בתחושת האי סדר מנסה יחד איתו להבין מה יכול לעזור לו,
איך אנחנו יחד מצליחים לעמוד בכל משימות הבוקר ולצאת מהבית.
(וזה לא כולל להלביש אותו ולנעול לו נעליים, לא במקום לאפשר לו את העצמאות אותה אנחנו רוצים לתת לו)
נסו לבחון את זה אחר הצהריים, לא בתוך הלחץ והמתח שהבוקר מייצר.
להתחיל את השיחה אחר הצהריים ב:
״אני רואה שבבוקר קצת קשה לך להתארגן, להתמקד במשימות שאנחנו צריכים לעשות כדי לצאת מהבית כמו להתלבש, לצחצח שיניים, לאכול משהו, לארגן תיק וכו׳....
מה יכול לעזור לך״?
(בשלב זה לאפשר להעלות רעיונות)
לתת קצת רעיונות של עצמכם
״לי עוזר לעשות רשימה ולסמן v על כל משימה שסיימתי״
״או עוזר לי ......״ להעלות עוד רעיונות.
ולמחרת ליישם.



טיפול רגשי עוזר מאוד במתן כלים לויסות הרעש שבראש, איפוק, ויסות התקפי זעם 

באופן שמציע איך נכון לדבר את הרגש ולא להתנהג אותו.

כמטפלת בעזרת בעלי חיים אני חווה ילדים שמגיעים עם אימפולסיביות והיפראקטיביות ובעלי החיים משקפים להם את עצמם,
מציבים להם מראה שבה הארנבון למשל רץ ומסתובב באופן לא רגוע שלא מאפשר לנו ללטף אותו. כבר שמעתי ילד אומר..
״הוא כל הזמן רץ ומסתובב.. ממש קשה להיות לידו״.
המקום בו הם רואים את עצמם דרך מישהו אחר מאפשר להם להבין איך הסביבה חווה אותם ומה שעוזר לארנבים להירגע אולי יכול לעזור להם להרגיע את עצמם.








הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.