שאלות שרציתם לשאול ולא היה לכם את מי (חלק 3)


                                                                                                                       


ממשיכה לענות על השאלות בעקבות הרצאה של פרופ׳ עמוס רולידר שהיתה מטעם המועצה שלנו.
על מה היתה ההרצאה ומה הביא אותי לכתיבת סדרת המאמרים, תוכלו למצוא ממש כאן.

כפי שכתבתי, בכל שבוע אענה על שאלה אחרת שעלתה לכם ואתן/ם מוזמנות/ים לשאול אותי שאלות נוספות ואשמח לכתוב את התשובות שאין לי ספק יוכלו לעזור לעוד הורים עם מלא סימנים שאלה מסתובבים מעל הראש.

אז על איזה נושאים אכתוב:

איך מתארגנים בבוקר / ערב כשלילד יש הפרעת קשב וריכוז

מה לעשות כשילד בן 6 מפחד לישון לבד

איך מתמודדים עם בכי על כל דבר קטן

איך להתמודד עם ילד שסובל מהפרעת קשב ודחיית סיפוקים, אימפולסיביות


אז בואו נתחיל:

איך להגיב במריבות אחים?

מחקרים וספרים רבים מתייחסים למערכות היחסים בין אחים.
מערכות יחסים מאוד מורכבות מתוקף היותן ארוכות טווח. מרגע הולדתו של הילד השני למשפחה, נוצרת מערכת יחסים המלווה אותו ואת הבכור לכל אורך חייהם, גם אחרי שהוריהם ילכו לעולמם.
זו מערכת יחסים שונה עבור כל ילד בהתאם למיקומו במשפחה, בהתאם לתפקיד שכל אח לקח על עצמו או קיבל עליו, בהתאם לערכים ולהתנהלות ההורים מולם. כל אילו משפיעים ומרכיבים את מערכת היחסים של הילדים שלנו.
לנו, ההורים, יש לא מעט תרומה ליצירת מערכת היחסים הזו ולא תמיד לטובה.



שלא באופן מכוון, אנחנו עושים טעויות שעלולות לעצב את התנהגות הילדים אחד כלפי השני.

אילו טעויות אתם שואלים?
אז הנה אני עונה  :)

  • ״למה אתה לא יכול להיות קצת יותר קשוב כמו אחותך״
  • ״את לא באמת שונאת את אחותך״ (על ביטול רגשות כתבתי ממש כאן)
  • ״תוותר לה, היא יותר קטנה ממך״
  • ״בוא חמוד שלי, בוא תחבק את אימא״. בעוד האח השני לא מקבל את אותו תשומת הלב והחיבוק.


נשמע לכם מוכר?

ברור.. מי לא אומר את המשפטים האלה בתוך המשפחה.
הכל שאלה של מינון ושל דפוסי התנהגות חוזרים.

קחו למשל את המשפט הראשון. משפט שיוצר השוואה בין האחים.
האח שלכאורה לא מתפקד טוב כמו אחותו ירגיש שהוא לא עומד בציפיות ההורים, תמיד יחוש שאחותו טובה ממנו ויפתח אצלו רגשות של תחרות, דימוי עצמי נמוך ואף שנאה כלפי אחותו שתמיד טובה ממנו וההורים גאים בה יותר.
היא מקבלת יותר תשומת לב חיובית מההורים ולכן המריבות בינו לבינה יהיו על בסיס קנאה ותשומת לב.
מזכירה לכם, גם התנהגות שלילית מקבלת תשומת לב, לצערי, ולכן שווה לו להציק לה, לריב איתה, להיות בתפקיד האח ״הרע״ כדי שההורים יתייחסו אליו והוא יקבל מהם יחס.



כך גם בדוגמאות הבאות שציינתי. המשפטים האלה שכל כך שגורים ביומיום שלנו, יוצרים תחרות, קנאה ואף שנאה בין האחים כך שכל מריבה גם אם היא על השלט של הטלוויזיה, מוציאה מהאח/ות הרבה זעם וכעס שלא בהכרח קשור לשלט של הטלוויזיה. (עוד על התקפי זעם אפשר לקרוא כאן)

אז מה עושים? או יותר נכון מה לא עושים

  • לא משווים ביניהם, כל אחד הוא עולם ומלואו. ואם לאחד קל יותר להיות מסודר ולשני פחות, בואו נלמד אותו וניתן לו כלים איך להיות מסודר יותר בלי לתת את האח/ות כדוגמה.
  • לא מבטלים את רגשותיהם האחד כלפי השני. זה בסדר להרגיש שהם כועסים אחד על השני, שנואים אחד את השני.
    מה, לא קרה לכם שאתם הרגשתם שאתם כועסים על ההורים שלכם ושונאים אותו באותו רגע? זה אומר שאתה באמת שונאים? לא.
    כן לתת לגיטימציה לרגש  גם אם הוא רגש שלילי.
  • האחים הגדולים לא צריכים לוותר תמיד לאחים הקטנים.
    זה בסדר שגם האח הגדול יהיה הראשון לפעמים. זה שהוא קטן ויש לו פחות סבלנות, לא אומר שהוא לא יכול ללמוד סבלנות ולאפשר לאח הגדול להרגיש שזה שהוא גדול לא אומר שהוא צריך תמיד לוותר ולהפסיד מהיותו גדול.
  • תשומת לב לכולם. גם כשהם גדלים הם נהנים מחיבוקים וחיזורים שלנו ההורים.
    אנחנו יכולים לקבל מהמתבגרים שלנו פרצופים או התרחקות כשאנחנו מגיעים לחבק. אבל זה לא באמת אומר שהם לא רוצים להרגיש אהובים, מחוזרים, שאיכפת לנו מהם.

ואם הם כבר בריב, מה עושים?

צריך לזכור שמערכת יחסים בין אחים מזמנת להם התמודדות עם אינטימיות, התקרבות והתרחקות,כעס, שנאה, צחוק ואהבה, תסכול, כעס, חוויות משותפות הן חיוביות והן שליליות, התנסות בקיום משא ומתן.
בעצם, זו מערכת יחסים שמכינה אותם לחיים האמיתיים, רק בתנאי מעבדה.
ההתנסויות הללו מאפשרות להם ללמוד ועדיין להרגיש שאוהבים אותם, שרוצים אותם ושהם שייכים לקבוצה תומכת, שומרת, מכילה ואוהבת.

  • תנו להם להתמודד בינם לבין עצמם כשיש קונפליקט. ״אני סומכת עליכם שכשתמצאו פתרון תבוא לספר לי״
  • אל תמהרו לפתור עבורם את הבעיה. אם יש צורך נסו לכוון איך אפשר לפתור אותה, אילו אפשרויות עומדות בפניהם ומה אתם הייתם עושים אם הייתם נתקלים במצב כזה.
  • אל תתערבו. כי כשאנחנו מתערבים, תמיד ננקוט צד ואחד מהצדדים יפגע מאיתנו. מה שיכול ליצור שוב תחרות בין האחרים כי ״תמיד את לטובתו״.
  • צרו מערכת יחסים מאפשר שיתוף ברגשות, אני כועס, נעלבתי, אני מתוסכל, מאוכזב. ושאלו מה יכול לעזור להם להתמודד עם הרגשות הללו.
  • למדו אותם שזה בסדר לבקש סליחה ולומר טעיתי. ״נראה שתמר נעלבה, מה את חושבת שיכול לעזור לה להרגיש טוב יותר״?
  • אם יש אחד שתמיד מוותר, למדו אותו שזה בסדר לעמוד על שלו מפעם לפעם. שלא יוותר על עצמו.


וכשזה מגיע לריב פיזי, קרי, מכות



פנייה אל הקורבן

רוני מרביץ/ מעליב/ צועק/ על דני
אני פונה לדני ואומרת:
אני לא הייתי מאפשרת למישהו לצעוק עליי ככה.
כשלי מרביצים, אני מתרחקת
אני לא רוצה להיות ליד מישהו שפוגע בי


בכל המשפטים האלה אני פונה אל הקורבן ומרחיקה אותו מהילד הפוגע.
הילד הנפגע יקבל את תשומת הלב שהילד הפוגע לכאורה ביקש לקבל ע״י התנהגותו השלילית.  הילד הפוגע לאט לאט מבין ש ״היי, לא התייחסו אליי כצרחתי/ הרבצתי, התייחסו דווקא אל מי שפגעתי בו, אז אולי שווה לי לקבל יחס באופן אחר, באופן חיובי״.

לפעמים זה באמת קשה לא לומר כלום לילד שפוגע, כי אנחנו ממש רוצים שהוא יפסיק ויפסיק עכשיו כדי שלא יפגע יותר.
הפתרון יכול להיות הרחקה או החזקה.
להרחיק אותו או להרחיק את מי שהוא פוגע בו עד כדי הסתגרות בחדר.
כשהרציונל מאחורי זה הוא לא ״עונש״ אלא דווקא שמירה על הביטחון שלו.
״חשוב לי לשמור עלייך, אני רואה שאתה מאוד כועס וקשה לך להתאפק לא להרביץ ולזרוק משהו על מישהו. אז כדי שלא תפגע בעצמך, אני נאלצת להחזיק אותך או להרחיק אותך״.

כדי שלא נגיע למקרים אילו עלינו ליצור דפוסי משפחה שמאפשרים שיח משותף, ראיה של כל ילד בפני עצמו ומתן תשומת לב וחיזוקים על התנהלות חיובית של הילדים שלנו.

מוזמנים לשתף ולשאול שאלות
מבטיחה לענות לכולם







הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.