ויסות רגשי אצל ילדים – מה זה ואיך עוזרים
ויסות רגשי אצל ילדים מה זה ואיך עוזרים
כל הורה מכיר את הרגע הזה: הילד פורץ בבכי על משהו שנראה זניח לחלוטין, או מתפרץ בכעס שלא מתאים לגודל המצב. אתם תוהים האם זה נורמלי? האם משהו לא בסדר? ואיך אפשר לעזור לו?
התשובה נמצאת לעיתים קרובות במונח אחד: ויסות רגשי.
מה זה בכלל ויסות רגשי?
ויסות רגשי הוא היכולת של ילד (ובעצם של כל אדם) לזהות את הרגשות שלו, להתמודד איתם בצורה הגיונית ולחזור לאיזון בלי להתפרץ, לקפוא או להיות מוצף לחלוטין.
זה לא אומר שהילד לא ירגיש. ילד עם ויסות רגשי טוב ירגיש כעס, תסכול ועצב אבל הוא יצליח לעבור את הרגשות האלה בלי שהם ישתלטו עליו לחלוטין. הוא יוכל לעצור, לנשום, ולמצוא דרך לצאת ממצב קשה בלי להרוס את כל הסביבה סביבו.
הויסות הרגשי מתפתח לאורך שנות הילדות תינוקות לא מוסדרים בכלל, ועם הזמן, עם הכוונה של ההורים וניסיון חיים, הילדים לומדים להכיל את עצמם. אבל חלק מהילדים מתקשים בתהליך הזה יותר מהרגיל, ואז כל יום יכול להרגיש כמו מסע של ביצה.
סימנים לכך שילד מתקשה בויסות רגשי
התפרצויות וגלי כעס שלא מתאימים לגודל הגירוי
כשהקרמבו נשבר לפני שהספיק לאכול אותו, ועולמו של הילד מתמוטט זה לא סתם גחמה. לילדים עם קשיים בויסות רגשי, הגירוי הקטן הוא הטיפה שמגלה את הים. הם כבר היו עמוסים מרגשות לא מעובדים, והכרמבו פשוט לחץ על הכפתור האחרון.
קושי במעברים בין פעילויות
"עוד חמש דקות" הופך לדרמה גדולה. לסיים משחק, להתנתק מהמסך, לעבור מהמקלחת לפיג'מה כל מעבר יכול להיות מקור של סערה. ילדים עם קשיים בויסות מתקשים להסיט את המיקוד ולעבד את השינוי.
הצפה רגשית
הילד עולה על הרכבת הרגשית ואין לו כפתור עצור. בכי שנמשך הרבה אחרי שהסיבה נפתרה, התרגשות שמגיעה לסחרור, חרדה שלא מרגיעה אלה סימנים שהמערכת הרגשית פועלת בלי בלמים.
תגובת יתר לתחושות גופניות
ילד שמגיב בצורה קיצונית לרעש, למגע בגדים, לריחות לא "עושה בעיות". לרוב זה סנסורי-עצבי, ואחד הביטויים שלו הוא גם ויסות רגשי לקוי.
קשיים חברתיים שנובעים מחוסר שליטה
כשהילד מגיב בצורה שחבריו לא מבינים, כשהוא מאבד ידידויות בגלל שהתפרץ על משהו קטן, כשהוא חוזר מהמשחק בוכה כי שוב "הכל הלך לא בסדר" זה לעיתים קרובות תוצאה של קשיים בוויסות.
מה אפשר לעשות בבית? טיפים מעשיים להורים
1. תנו שם לרגש לפני שהוא מתפוצץ
ילדים לא תמיד מבינים מה הם מרגישים. כשאתם רואים שהתחושה מתחילה לטפס עצרו ואמרו: "אני רואה שאתה מתוסכל. מה קורה?" הגדרת הרגש בשפה מפחיתה את עוצמתו. זו לא שטות זה מדע מוחי.
2. תכננו מראש מעברים
אל תגידו "עוד חמש דקות ואנחנו הולכים" בדיוק חמש דקות לפני שאתם הולכים. תנו אזהרות מוקדמות: "עוד עשרים דקות מסיימים", "עוד עשר דקות", "עוד חמש". זה נותן לילד זמן להתארגן רגשית לשינוי הקרוב.
3. צרו "פינת שקט" ולא "פינת עונשין"
מקום קטן ושקט עם כרית, שמיכה רכה ואולי כדור לחיצה לא כמקום עונש, אלא כמקום שאליו הילד לומד ללכת כשהוא מרגיש שהוא עולה על הרכבת. ילדים שמבינים שלהרגיש הרבה זה לגיטימי, אבל שיש כלים לעזור להם מתחילים לפתח שליטה עצמית.
4. היו המודל שאתם רוצים לראות
כשאתם מתוסכלים אמרו בקול: "אני כועסת עכשיו, אני הולכת לנשום עמוק לפני שאני מגיבה." ילדים לומדים ויסות רגשי בראש ובראשונה מלראות את ההורים שלהם מווסתים. אתם לא צריכים להיות מושלמים אתם צריכים להיות כנים.
מתי כדאי לפנות לעזרה מקצועית?
טיפים ביתיים הם נקודת התחלה טובה, אבל יש מצבים שבהם ילד צריך ליווי מקצועי:
- ההתפרצויות תכופות ואינטנסיביות כמה פעמים ביום, גם בגיל שבו מצופה יותר שליטה עצמית
- הקשיים פוגעים בתפקוד בבית הספר, בחברויות, בשגרת הבית
- הילד מפגין תסמיני חרדה, הימנעות או עצב שחוזרים שוב ושוב
- את כבר ניסית הכל ותחושת הבית היא של עייפות ותסכול כרוני
- הילד עצמו מבקש עזרה לפעמים הם יודעים שהם לא מצליחים, והביקוש שלהם לעזרה הוא אחד הסימנים הכי חשובים
אם כמה מהדברים האלה נשמעים מוכרים זה לא כישלון שלכם כהורים. זה אומר שהילד שלכם צריך כלי נוספים, וזה בדיוק מה שעשוי לעזור לו.
איך ה"נסט" עוזרת לילדים עם קשיי ויסות רגשי?
ה"נסט" היא פרקטיקה לטיפול רגשי בסיוע בעלי חיים לילדים, המתנהלת במשמר דוד שבשפלה. עירית דימניק, המייסדת והמטפלת, עובדת עם ילדים שמתקשים בויסות רגשי, בחרדה, בקשיים חברתיים ועוד.
מה שמיוחד בגישה הזו בעלי החיים.
כשילד נכנס לסביבה שיש בה בעל חיים משהו קורה בגוף ובנפש שלו. הדופק יורד. הנשימה מתאזנת. מנגנון ה"להתרגש ולהפסיד שליטה" נרגע, ובמקומו מגיע מצב שבו הילד פתוח ללמוד.
בעל החיים לא שופט. הוא לא מצפה. הוא פשוט נמצא שם, מגיב בצורה עקבית ואמיתית. ילד שלמד שהתפרצות מרחיקה ממנו את הכלב לומד, בצורה עמוקה, לרסן את עצמו. לא כי אמרו לו כי הוא חווה את זה בגוף.
עירית עובדת עם ילדים ממגוון מקומות בשפלה משפחות מגיעות מרחובות, מזכרת בתיה, גדרה, יבנה, נס ציונה ומהסביבה הקרובה של משמר דוד. ההגעה אל ה"נסט" היא לרוב חלק מהחוויה יציאה משגרת הלחץ, כניסה לסביבה שקטה ירוקה, שכשלעצמה עוזרת לאיפוס.
הטיפול מותאם אישית לכל ילד: לא פרוטוקול קשיח, אלא מפגש חי שמתפתח לפי הקצב של הילד. ההורים מעורבים בתהליך כי ויסות רגשי לא נלמד רק בחדר הטיפולים, אלא גדל הביתה, ביום יום.