איך באמת נעזור לילדים שלנו?
אקדים ואענה לכם על השאלה
נעזור להם בכך שניתן להם להתמודד!
רוצים לדעת איך לעשות זאת? מוזמנים לקרוא
קושי בכניסה לגן
עמית נכנס למפגש ומיד סיפר שאתמול הוא בכה בגן כי אף אחד לא רצה לשחק איתו.
הוא התחיל גן חדש ובסך הכל דיי כייף לו. אבל אתמול הוא בכה.
אתמול הוא הרגיש שאין לו חברים. הוא סיפר שנכנס לגן וחיפש עם מי לשחק וכולם היו עסוקים.
״זה באמת קצת מבלבל להיכנס למקום ולראות שכולם עסוקים כבר.. אז מה אתה חושב שכדאי לעשות?״
״לא יודע.. הייתי עצוב״
״אני ממש מבינה אותך, (שתי שניות של שתיקה ואז אני ממשיכה ) גם אני הייתי מרגישה עצב אם הייתי נכנסת ולא מוצאת עם מי לשחק״.
(שוב מאפשרת את השתיקה במרחב.. שתיקה שיכולה להעלות פתרונות יצירתיים ומחשבות על מה שאמרתי)
״אני חושבת שאני הייתי בוחרת משחק שאני אוהבת ומתחילה לשחק בו. ואז אולי מזמינה עוד חברים להצטרף״.
עמית אמר שהוא עמד והסתכל ולא ידע מה לעשות.
״אני ממש מבינה אותך.. ״ (ושוב אני נותנת לשקט להיות)
״אימא שלי אמרה לי שפעם הבאה אם לא רוצים לשחק איתי, זה הפסד שלהם ושאני אשחק לבד.״
״ומה אתה חושב שנכון לך לעשות״?
עמית חשב. היה לו קשה למצוא פתרון.
למה בעצם?
למה לנו המבוגרים קל לשלוף פתרונות ולילדים שלנו לוקח יותר זמן או שהם פשוט לא מוצאים.
התשובה בגוף השאלה.
פתרון בעיות אצל ילדים
לנו ההורים קל למצוא פתרונות.
קל לנו כי היינו שם, חווינו, אנחנו כבר יודעים להתמודד עם סיטואציות חברתיות.
וכשהילד שלי משתף אותי שקשה לו, עצוב לו, יש לו בעיה כלשהי, אנחנו מאוד רוצים לעזור לו ובלי לשים לב אנחנו כבר מספקים לו פתרונות.
אף אחד לא שיחק איתו? אין בעיה, בפעם הבאה תשחק לבד.
המשחק נמצא עם מדף גבוה? אני אוריד אותו.
הוא לא מצליח לפתוח את המכסה של הקופסא? אני פותחת לו.
אנחנו לא נותנים להם להתמודד עם קושי. אנחנו מיד רוצים לעזור.
עכשיו תבינו.. אין לי בעיה שהורים עוזרים לילדים שלהם,
הילד נמצא בבעיה ופונה אליי לעזרה, בטח שאעזור לו. בשמחה.
אבל רגע... אולי ניתן לו רגע להתנסות לבד, להתמודד עם הקושי?
איך נעזור לילד להתמודד עם קושי
תנו להם להתמודד
תנו להם לנסות
תנו להם להתאמץ
קחו לדוגמה פתיחת מכסה של קופסה
אני רואה שהוא מנסה ומנסה ואני מעודדת אותו מהצד ואומרת לו ״אני ממש סומכת עלייך שתמצא פתרון״.
הוא ממשיך ואני מחזקת ״וואו, אני רואה כמה אתה מתאמץ ולא מוותר, כל הכבוד לך״..
והוא ממשיך ואני רואה שזה קשה ואין תזוזה עם המכסה.
אני אומר:
״אני רואה כמה זה קשה.. אני יכולה גם לנסות״?
בשלב זה אני מזיזה ממש מעט כדי לשחרר את הלחץ ומחזירה לו כדי שהוא ישלים את הפעולה וההצלחה תהיה שלו.
וכשהוא יצליח, אשמח ואחזק אותו על כך שלא ויתר.
מה התוצאה של ההתנסות הזו?
הילד לומד לפתח עצמאות,
לפתח את העולם הפנימי שלו ואת הדימוי שלו,
הוא חווה חווית הצלחה,
אנחנו מעצימים ומחזקים אותו והוא שמח שאנחנו גאים בו.
נחזור לעמית?
בהמשך המפגש עמית בחר משחק והזמין אותי לשחק.
חיזקתי אותו על חברות, כייף שהזמנת אותי לשחק.
אין לי ספק שבפעם הבאה שתהיה בגן תוכל להזמין חברים לשחק איתך, בדיוק כמו שהזמנת אותי עכשיו.
עמית חייך.
כשאנחנו עוזרים לילדים לתרגם את הרגשות שלהם, לתת שמות ולשקף את הסיטואציות שקורות במרחב הטיפולי הבטוח, הם לומדים להתמודד עם סיטואציות דומות בפעם הבאה בצורה טובה יותר.
הגעתם עד כאן?
תודה, ממש לא מובן מאליו.
רוצים לקרוא עוד?
מוזמנים להירשם ולקבל פעם בשבוע מאמר חדש, עדכונים, חידושים ורעיונות.
