טיפול בעזרת בעלי חיים, לא לילדים בלבד

בוקר אחד התקשרה אליי בחורה בשם נגה, היא נשמעה דיי מבוהלת ולא בטוחה בעצמה.
״את עירית, הגעתי לעירית״?
״כן, עם מי אני מדברת״
״אה.. אוקיי, אני נגה. אימא שלי בת 82 היא אחרי אירוע מוחי, לא מדברת ברור ככ לא יותר מתקשרת וראיתי שאת עובדת עם ילדים אבל תוכלי אולי לבוא אלינו? כי אם את רגישה עם ילדים אין לי ספק שתהיה רגישה גם עם אישה זקנה בת 82״.
״אני שמחה שאת פונה אליי, תודה, אני עובדת עם בע״ח, את בטח יודעת״.
״כן, כן. תביאי איתך איזו חיה, העיקר שיהיה לה עם מי לדבר, היא יושבת כל היום ולא מתקשרת, אני חושבת שהיא קצת בדיכאון ממצבה״. 

שבוע אחכ הגעתי עם הארנבון שלי ליאו.
יפה ישבה בחצר נהנתה משמש חורפית וישבתי איתה. הכרתי לה את עצמי. סיפרתי לה קצת על הארנבון שאלתי אותה אם היא רוצה שאניח אותו על הבירכיים שלה, היא לא רצתה.
הכלב של המשפחה,ג׳וני, הסתובב לידינו וריחרח את ליאו.
ליטפתי אותו ואיפשרתי לו להכיר את החבר החדש תוך כדי אני מדברת ומתווכת ביניהם.
יפה החלה לחייך.
מאוחר יותר הבנתי שעד כה בכלל לא התייחסה לג׳וני שכל יום מסתובב בין הרגליים ומבחינתה היה דיי מטרד.
במפגשים הבאים, בעוד אני מביאה את ליאו ואחכ את שניצל השרקן, יפה בכלל התחילה להתעניין בג׳וני.

יפה היתה אחרי אירוע מוחי ולא תפקדה היטב עם הידיים שלה.
ההתחלה היתה איטית, בעוד אני מתקשרת עם ג׳וני יפה יושבת ולא יותר מידי מדברת איתי, היא מקשיבה לשיח שלי איתו.
אני שואלת אותו שאלות שנוגעות ליפה
( אתה יודע מה יפה אוהבת לעשות? מה היא אוהבת לאכול? אתה יושב ליד השולחן כשכולם אוכלים? )
ומידי פעם היא בוחרת לענות.
כך לאט לאט נוצר הקשר ביננו, דרך ג׳וני.
בפעמים הבאות הבאתי חטיפים ויפה החלה להתאמץ עם היד ולתרגל אותה לקחת מהשקית ולתת לו.
יותר מאוחר גם לזרוק לו אותם, להניח בכלי ולעשות תנועות סיבוביות עם היד...
זרקתי לג׳וני כדור והוא הביא חזרה אלינו. יפה ביקשה לנסות גם.
בפעם הראשונה היא זרקה את הכדור ממש קרוב אלינו ולג׳וני היה ממש קל להרים את הכדור ולהחזיר.
יפה זרקה שוב והפעם טיפונת יותר רחוק.
זרקה שוב, והכדור נפל קרוב
יפה ממשיכה לזרוק ולא מוותרת. היא מאמצת את היד ולעיתים הכדור נזרק רחוק ולעיתים קרוב. אך החלק החשוב בתרגול הזה הוא שיפה לא מוותרת.
אני מחזקת אותה ואומרת שאני ממש גאה בה שאפילו שקשה לה להניע את היד היא שוב ושוב זורקת, ונראה לי שהיא ממש כבר נהנית לשחק עם ג׳וני.
יפה מחייכת. החיוך מהווה אישור עבורי שאנחנו במקום טוב.

במהלך השבוע שעבר אחרי אותו מפגש, התקשרה אליי נגה שוב.
נגה סיפרה שאימא שלה כל יום מבקשת לצאת לחצר לשבת בשמש. ג׳וני באופן קבוע מתיישב לידה והם מתחילים לשחק עם הכדור. לפעמים אפילו חצי שעה.
היה חשוב לה לספר כי באחד הימים הגיע הפיזיוטרפיסט וממש התרשם מההתקדמות בתנועתיות של היד. 

תמיד שואלים אותי לאיזה גילאים מתאים הטיפול עם בע״ח

ההנחה הרווחת היא שזה מתאים לילדים.
אך לא רק.
מנסיוני בעבודה עם ילדים, בני נוער, מבוגרים וזקנים, אני חווה השפעה רבה של בעלי חיים בכל שכבות הגיל. לכל גיל הקשיים והאתגרים הנילווים לו.
בכל שלב בעלי החיים מהווים גשר לקשר בין המטפל למטופל ומאפשרים דרך הסיטואציות שקורות במרחב לבטא את העולם הפנימי שלהם. 

סקרנים איך בעלי החיים יכולים לעזור לכם?
מוזמנים לשיחת ייעוץ.