הדרכת הורים או גם טיפול לילד? איך יודעים מה באמת צריך

היא מתקשרת אחרי שבועיים של ניסיונות. "עברתי על כל הטיפים, קראתי, ניסיתי לדבר איתו אחרת, ועדיין יש התפרצויות כל יום. השאלה שמטרידה אותה היא לא איך להירגע, אלא משהו יותר בסיסי: האם מה שהיא צריכה זה כלים בשבילה, או שהילד עצמו צריך מישהו שילווה אותו.

זו אחת השאלות הכי נפוצות שהורים שואלים, וגם אחת המבלבלות ביותר. יש הדרכת הורים, יש טיפול רגשי לילד, ולפעמים ממליצים על שניהם ביחד. איך יודעים מה מתאים למקרה שלכם?

מה ההבדל בפועל

הדרכת הורים היא תהליך שבו אתם, ההורים, מקבלים את התמיכה. עובדים על הדפוסים שחוזרים בבית, על התגובה שלכם ברגע של פיצוץ, על קביעת גבולות, ועל הקשר שלכם עם הילד. הילד לא נמצא בפגישות, אבל הוא זה שנהנה מהתוצאה, כי אתם חוזרים הביתה עם כלים אחרים.

טיפול רגשי לילד הוא תהליך שבו הילד עצמו מקבל ליווי. הוא זה שנמצא בחדר, מתנסה, מבטא את מה שקשה לו בדרכים שמתאימות לגילו, ולומד לווסת את עצמו מתוך תהליך ולא רק מתוך הנחיה של המבוגר.

שני התהליכים לא מתחרים זה בזה. הם עונים על שאלות שונות. הדרכת הורים שואלת מה ההורה יכול לעשות אחרת. טיפול לילד שואל מה הילד עצמו צריך לעבד.

מתי מספיקה הדרכת הורים בלבד

יש מקרים לא מעטים שבהם הדרכת הורים לבדה עושה את השינוי. זה נכון כשהילד מתפקד באופן כללי טוב, בגן, בבית הספר, עם חברים, אבל יש נקודות חיכוך ספציפיות בבית, לרוב סביב גבולות, שגרה או תקשורת. אם ההתנהגות הקשה מופיעה בעיקר מול ההורים ופחות בסביבות אחרות, לרוב הסימן הוא שהילד מגיב לדינמיקה הביתית, ולא שיש אצלו קושי רגשי עמוק שדורש ליווי ישיר.

גם כשמדובר בשלב התפתחותי טבעי, כמו מעברי גיל, לידת אח, או שינוי שגרה, הדרכת הורים לרוב מספיקה. ילד שמגיב באופן זמני לשינוי לא בהכרח צריך טיפול, הוא צריך הורים שיודעים איך ללוות אותו דרך השינוי.

מתי כדאי גם טיפול לילד

יש כמה סימנים שמצביעים על כך שהילד עצמו זקוק לליווי, מעבר למה שהדרכת הורים יכולה לתת. אם הקושי מופיע במספר סביבות, גם בבית, גם בגן או בבית הספר, וגם עם חברים, זה מרמז שמדובר במשהו שהילד נושא איתו, לא רק בתגובה לדינמיקה ביתית מסוימת.

סימן נוסף הוא עוצמה ומשך. אם ההתפרצויות, החרדה, או הנסיגה החברתית נמשכות זמן רב, מחריפות במקום להשתפר, או פוגעות בתפקוד היומיומי, זה מעבר למה שכיוונון של תגובות הוריות יכול לפתור.

כשיש אירוע ברור שקדם לשינוי, גירושין, אובדן, מעבר דירה, משבר בריאותי, מלחמה, לרוב הילד זקוק למרחב משלו לעבד את מה שקרה, בנוסף לתמיכה שההורים יכולים לתת בבית.

וכשילד מתקשה לבטא במילים מה קורה לו, כשהוא סוגר, נסוג, או מגיב בגוף (כאבי בטן, קשיי שינה, פחדים) בלי שיש לו שפה להסביר מה מציק לו, זה בדיוק המקום שבו תהליך טיפולי ישיר, לא רק שיחה, יכול לתת לו את הכלים לעבד את מה שקורה בפנים.

למה לרוב שני התהליכים ביחד עובדים הכי טוב

כשהילד באמת זקוק לליווי אישי, הדרכת ההורים לא מתייתרת, היא הופכת למשלימה. הילד לומד כלים חדשים בחדר הטיפול, אבל הוא חוזר הביתה לאותה סביבה. אם ההורים לא מבינים מה קורה בתהליך ולא מתאימים את התגובות שלהם, השינוי שהילד עושה בפגישה מתקשה להחזיק מעמד בבית.

לכן בהרבה מקרים המסלול הנכון הוא שילוב: הילד מקבל ליווי ישיר, וההורים מקבלים הדרכה מקבילה, לא בהכרח באותה תדירות, אבל בקשר ותיאום, כדי שהבית יתמוך במה שקורה בטיפול ולא יסתור אותו.

איך מחליטים בפועל

אם אתם לא בטוחים, שיחת התייעצות ראשונה יכולה להבהיר הרבה. בשיחה כזו מספרים על מה שקורה בבית, באילו סביבות זה מופיע, כמה זמן זה נמשך, ואיזה אירועים קדמו לזה. משם קל הרבה יותר להבין אם הדרכת הורים מספיקה, אם הילד זקוק לליווי ישיר, או אם שני התהליכים ביחד יתנו את התוצאה הטובה ביותר.

אין תשובה אחת שמתאימה לכל המשפחות, ואין צורך להחליט לבד. זו בדיוק המטרה של השיחה הראשונה, להבין יחד מה המסלול הנכון למשפחה שלכם.

מה עושים בהנסט

בהנסט אנחנו מציעות את שני המסלולים, הדרכת הורים וטיפול רגשי לילד בעזרת בעלי חיים, הכלב, החתול, הארנב והאוגר. בהרבה מקרים אנחנו ממליצות על שילוב, כדי שהעבודה עם הילד תתחזק גם בבית. ההחלטה איזה מסלול מתאים נעשית תמיד יחד איתכם, לא לפני שיחה ראשונה.

אם אתם לא בטוחים מה מתאים למשפחה שלכם, אתם מוזמנים לשיחת טלפון ראשונה ללא עלות: 050-894-2381.

עירית דימניק, הנסט, מטפלת רגשית ומנחת הורים, משמר דוד, שפלה.