איך עזבתי כלוב של זהב לטובת עבודה עם ילדים ובעלי חיים


היא הסתגרה בשירותים. רצתה לברוח מהידיעה שחייה מתפרקים. ילדה בת 10 שהוריה מתגרשים. היא יצאה מהשרותים, ניגשה אל הכלבה שלה, אל באני, וחיבקה אותה. התנחמה בה, שכבה לידה ובכתה. באני הבינה שזה הרגע שלה לתמוך ולנחם. היא ליקקה את הדמעות והתחככה בה באהבה.

תמיד אהבתי בעלי חיים. תמיד הבנתי את כוח הריפוי שלהם, את היכולת שלהם לקבל אותי ללא תנאי, לאהוב ולשמוח כשאני מגיעה אליהם.
לעזור לי ברגעים הקשים של חיי במתן חום, אהבה, קישקוש זנב.

לתחום של טיפול בעזרת בע״ח נחשפתי במהלך לימודי התואר הראשון שלי במדעי התנהגות וניהול. התנדבתי בבי׳ח אברבנאל במחלקת הילדים הפתוחה.
היה מדהים לראות את הקסם שבע״ח מביאים איתם כשהם נכנסים למחלקה של ילדים חולי נפש. מיד ידעתי שזה הייעוד שלי בחיים.
אך בחיים כמו בחיים, לא תמיד אנחנו עוסקים במה שחשקה נפשנו ולכן פניתי לכיוון אחר לגמרי. במשך 10 שנים עבדתי בתחום הייטק והידיעה שהייעוד שלי מחכה לי אי שם בהמשך הדרך, עודד אותי כל השנים. עד שהגיע הרגע והזמן המתאים להתחיל להגשים את הייעוד.
בשנת 2010 נרשמתי ללימודי טיפול בעזרת בע״ח במכון מגיד מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים.
3 שנים של לימודים מעניינים, מעשירים שגרמו לי להבין שאני נמצאת במקום הנכון, בדרך הנכונה להגשמת הייעוד.

אז... מה אתה רוצה להיות כשתהיה גדול?

עירית דימניק טיפול רגשי בעזרת בעלי חייםיש אנשים בוגרים שלא יודעים לענות על השאלה הזו. זו שאלה לא פשוטה.
החיים וההחלטות שאנחנו לוקחים במהלך החיים, מובילים אותנו לעיתים לעבודה שאנחנו בסך הכל מרוצים בה.
אבל כששואלים מה תרצו לעשות כשתהיו גדולים, התשובה לא תמיד תואמת את המצב הקיים.
היום אני שמחה לענות על השאלה הזו. כי אני נמצאת בדיוק במקום שבו אני רוצה להיות כשאהיה גדולה.
אני רוצה להיות מטפלת בעזרת בע״ח. זה הייעוד שלי. 

רוצים לשמוע עוד..
מוזמנים להירשם לבלוג שלי

הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.