להעלות לכיתה א' או להשאיר בגן? המדריך המלא להורים
ההחלטה שמעסיקה הורים רבים לפני ספטמבר
הגן מסתיים, ספטמבר מתקרב, וכולם סביבך כבר קנו ילקוט. אבל אצלך יש ספק. משהו אומר לך שאולי עוד שנה בגן יעשה טוב לילד שלך. אולי הגננת רמזה על כך. אולי את פשוט מרגישה שהוא עוד לא שם.
ההתלבטות הזאת שכיחה הרבה יותר ממה שחושבים. ילדים נולדים לאורך כל השנה, ויש הבדל עצום בין ילד שנולד בינואר לבין ילד שנולד בדצמבר של אותה שנה, גם כשהם לומדים יחד בכיתה.
המאמר הזה לא יחליט בשבילך. אבל הוא ייתן לך מסגרת ברורה לחשוב, ומידע מעשי על מה עושים אם מחליטים להשאיר.
מה בכלל שואלים כשחושבים על מוכנות לכיתה א'?
הרבה הורים (ומורות) חושבים על מוכנות לכיתה א' בעיקר כשאלה אקדמית: האם הילד מכיר את האלפבית? האם הוא סופר עד עשרים? האם הוא יודע לכתוב את שמו?
אבל אלה לא הסימנים החשובים ביותר. המחקר על כניסה לכיתה א' מראה שהכישורים שהכי מנבאים הצלחה אינם אקדמיים: הם רגשיים, חברתיים ומוטוריים. ילד שמגיע לכיתה א' עם כלים רגשיים בסיסיים, ילמד לקרוא. ילד שמגיע ללא כלים רגשיים, יתקשה גם לשבת ולהקשיב.
סימנים שאולי הילד שלך צריך עוד שנה בגן
אין רשימה שמספיקה לבדה. השילוב חשוב, וכן ההקשר. אבל יש תחומים שכדאי לשים לב אליהם:
בתחום הרגשי
- קושי בוויסות רגשי, כלומר התפרצויות תכופות, עצבנות קשה, קושי להירגע
- חרדת פרידה גבוהה שלא התמתנה לאורך השנה
- קושי בהכלת תסכול כשדברים לא יוצאים כמו שרצה
- צורך גבוה בנוכחות מבוגר כדי לפעול
בתחום החברתי
- קושי ביצירת קשרים עם ילדים אחרים ובשמירה עליהם
- נטייה למריבות ולקונפליקטים שקשה לו לפתור
- קושי לחכות לתורו, לחלוק, לשחק בחוקים קבועים
בתחום המוטורי
- קושי בציור, בגזירה, בהחזקת עיפרון בצורה תפקודית
- קשיי שיווי משקל, קואורדינציה מוגבלת, עייפות מהירה
בתחום הקשב
- קושי לשבת בקבוצה ולהקשיב לסיפור, להוראה, להסבר
- קושי לסיים מטלה שהוא התחיל
אם כמה מהתחומים האלה מוכרים לך, כדאי לשוחח עם הגננת ולשקול ייעוץ מקצועי לפני שמחליטים.
וסימנים שהילד כן מוכן לכיתה א'
לא כל ילד שנראה "עדיין קטן" צריך להישאר. יש ילדים שנראים מוקדמים מבחינה גופנית אך מוכנים רגשית לחלוטין. סימנים לבשלות אמיתית:
- מסתדר עם פרידות ועם מבוגרים שאינם הוריו
- מסוגל לחכות לתורו ולקבל בלי לנשוך, לבעוט, לבכות
- מתעניין בלמידה, בספרים, בשאלות
- יש לו לפחות חבר אחד טוב בגן
- מתאושש מקשיים בתוך זמן סביר
גם אם הוא לא יודע עדיין לקרוא, אלה הסימנים שכיתה א' תצליח.
מה אומרת הגננת ולמה זה חשוב
הגננת רואה את הילד שלך כל יום, בסביבה עם עשרים ילדים אחרים. היא רואה דברים שלא רואים בבית. אם הגננת מציינת שיש קושי, גם אם בעדינות, כדאי לשמוע את זה ברצינות.
זה לא ביקורת על הילד שלך ולא עליך. זה מידע. ומידע הוא מה שצריך כדי לקבל החלטה טובה.
אפשר לשאול את הגננת ישירות: "מה את חושבת? האם הוא מוכן לכיתה א' מבחינה רגשית וחברתית?" לרוב תקבל תשובה כנה.
מה התהליך הרשמי אם מחליטים להשאיר בגן
בישראל, ילד שהגיע לגיל כניסה לכיתה א' (שש עד תחילת שנת הלימודים) מחויב חוקית ללמוד בכיתה א'. כדי להשאירו בגן שנה נוספת, צריך לעבור תהליך רשמי.
שלב ראשון: פנייה לגורמים המקומיים
פנו למפקח או למפקחת גיל הרך של הרשות המקומית שלכם. זה יכול להיות דרך גן הילדים, דרך אגף החינוך של העירייה, או דרך לשכת החינוך המחוזית. ציינו שאתם שוקלים דחיית הכניסה לכיתה א' ושאלו מה מסמכים נדרשים.
שלב שני: הערכה מקצועית
בדרך כלל תידרשו לחוות דעת של פסיכולוג חינוכי, כלומר פסיכולוג מטעם שירות הפסיכולוגיה החינוכית (שפ"ח) של הרשות שלכם. ניתן לפנות ישירות לשפ"ח. הם מציעים הערכה שמכסה את תחומי ההתפתחות: רגשי, קוגניטיבי, חברתי ומוטורי. ההערכה היא ללא עלות.
שלב שלישי: ועדת גיל הכניסה
לאחר ההערכה, הבקשה עוברת לוועדה שנקראת ועדת גיל הכניסה. הוועדה כוללת נציגים מהמפקחות, מהשפ"ח, ולעיתים מהגן. היא בוחנת את חוות הדעת המקצועית ומקבלת החלטה. ברוב המקרים, כשהפסיכולוג ממליץ על דחייה וההורים מסכימים, הוועדה מאשרת.
שלב רביעי: הגן שנה נוספת
לרוב הילד נשאר באותו גן שבו היה, אם יש מקום. לעיתים מופנה לגן אחר, בהתאם לנסיבות. הגן שנה נוספת אינו חזרה על אותה שנה, הוא שנה שלמה ומלאה בפני עצמה.
מתי מתחילים את התהליך?
חשוב להתחיל מוקדם. מומלץ לפנות לשפ"ח ולמפקחות כבר בינואר עד מרס של השנה שבה הילד אמור לעלות לכיתה א'. תהליכי ועדה לוקחים זמן, ואם מחכים לאפריל-מאי, לפעמים קשה להספיק.
אם אתם מתלבטים עכשיו, במאי, עדיין אפשר לפנות. ועדות מתקיימות גם בשלבים מאוחרים יותר, אבל יש לזרז.
מה קורה לאחר ההחלטה
גם אחרי שהחלטתם, עשויות להיות תגובות שלא ציפיתם להן. הילד עצמו עשוי לשמוח, אבל עשוי גם לחוש מבוכה אם החברים שלו עולים בלעדיו. הורים לפעמים חשים ספק מחדש. אחים גדולים לפעמים מגיבים. כל אלה נורמליים לחלוטין.
שנה נוספת בגן, כשמתקבלת מתוך הבנה ולא מתוך כניעה לחץ, נותנת לרוב ילדים את הזמן שהם צריכים. מחקרים מראים שדחיית הכניסה לכיתה א' לילדים שאכן לא היו מוכנים מביאה לשיפור ניכר, גם בתפקוד הלימודי וגם בתחושת הביטחון.
כשהרגש עצמו צריך ליווי
לעיתים ההחלטה אם לעלות או להשאיר היא לא השאלה המרכזית. השאלה המרכזית היא מה קורה עם הילד רגשית, בין אם ילך לכיתה א' ובין אם לא.
ילד שמתקשה בוויסות רגשי, בפרידות, ביחסים עם ילדים, צריך ליווי. לא בגלל שמשהו "לא בסדר" בו, אלא בגלל שיש כלים שאפשר לתת לו שישפרו משמעותית את חייו, עכשיו ובעתיד.
איך הנסט יכולה לעזור
בהנסט, בהנחיית עירית דימניק, מטפלת רגשית בעזרת בעלי חיים, ילדים בין הגילאים 3 עד 13 מקבלים מרחב ייחודי לעיבוד רגשי. הכלב, החתול, הארנב והאוגר יוצרים סביבה שמאפשרת לילדים להתחבר לרגשותיהם, לפתח כלים לוויסות, ולהתנסות ביחסים חברתיים בסביבה בטוחה ורגועה.
לצד הטיפול בילד, עירית עובדת עם ההורים: כיצד להגיב לפרצי זעם, כיצד לתמוך בפרידות קשות, וכיצד לשמור על שגרה שמחזקת את הילד גם בבית.
אם אתם מתלבטים לגבי ספטמבר, ומרגישים שיש כאן קושי רגשי שצריך ליווי, כדאי לדבר לפני שמחליטים, לא רק אחרי.
שלב ראשון: שיחה קצרה ללא עלות
ההתלבטות הזאת לא חייבת להיות בודדת. אם יש לכם שאלות, אם הילד שלכם מתמודד עם קשיים שמטרידים אתכם, ואתם שוקלים אם להשאיר בגן או לעלות, אפשר לפנות לשיחה ראשונית קצרה ללא עלות: 050-894-2381
השיחה קצרה ומטרתה לבחון התאמה בלבד. עירית תקשיב, תשאל כמה שאלות, ותבין אם יש כאן התאמה לליווי. רק לאחר מכן, אם נראה שיש התאמה, עירית תזמין לפגישה מעמיקה יותר, בעלות.
ילד שמקבל את הזמן שהוא צריך, מגיע לכיתה א' בשלם יותר. קראו עוד על טיפול רגשי בעזרת בעלי חיים בהנסט.